הוא ידע שהוא חייב ללכת ולבקש את סליחתה. הוא גם ידע שהיא לעולם לא תסלח לו, אם יעשה זאת.
אז הוא פשוט עמד שם וספר את דמעותיה.
הדקות חלפו, ולאחר מכן שעות. הוא פחד שהם עלולים להישאר שם ימים.
אבל הוא היה מוכן להישאר שם ימים, חודשים, שנים וגם יובלות בשביל שתסלח לו.
היא הייתה הראשונה בעולם שהוא יכל להודות בלב שלם שהוא אוהב.
הוא באמת אהב אותה. הוא ידע שהוא אוהב אותה, למרות שלא רגיש אהבה אמיתית לפני כן כלל.
אבל הוא לא ידע... הוא לא ידע אם היא אוהבת אותו מספיק בשביל לסלוח.
לשכוח מהעבר ופשוט לסלוח.
ולמען האמת- גם היא לא ידעה.
אז היא פשוט לא סלחה.
שניהם הבינו שככה זה, ככה זה כשנשבר הלב.








